קצת על המערכת החיסונית

המערכת החיסונית יכולה להיחשב כשתי מערכות אשר משלימות אחת את השנייה. מערכת חיסונית מולדת ומערכת חיסונית נרכשת. מערכת החיסונית המולדת אינה מגינה בפני גורמים זרים באופן ספציפי והיא מורכבת מ: -עור -ריריות

PHAGOCYTS-

NK CELLS-

לעומת זאת מערכת החיסונית הנרכשת מגינה מפני גורמים זרים באופן ספציפי ומורכבת מ: -לימפוציטים מסוג B ו T. קו ההגנה הראשון של הגוף-העור והריריות. הגנה זאת יכולה להיות מופרעת על ידי טמפרטורה, רוח, שמש, לחות ופגיעה בשלומות העור והרירית. במהלך פעילות גופנית המתאמן מחליף בין נשימה דרך האף לנשימה דרך הפה, נשימה זאת עלולה להגביר את השקיעה של גורמים מזיקים בדרכי נשימה תחתונות. בנוסף סוג נשימה זו יכול לקרר ולייבש את ריריות מערכת הנשימה(ליחה), דבר המאט את תנועת הסיליות(מאין גופים קטנים דמויי שיער שמטרתם הנעת הליחה) ומגביר את צמיגות הליחה. קו ההגנה השני והשלישי- תאי מערכת החיסונית. באופן כללי ניתן לאמור שלאחר פעילות גופנית עצימה יש ירידה זמנית בגורמים שונים המרכיבים את המערכת החיסונית ביניהם גם תאי מערכת החיסונית: -כמות הנוגדנים, מספר ופעילות תאי הNK ותאי T. ירידה זו שמתרחשת עד 24 שעות יוצרת "חלון פתוח" בו המתאמן חשוף יותר להידבקות.

אם כך, האם אנשים העוסקים בפעילות גופנית חשופים יותר להידבקויות?

אנחנו יודעים שבהשוואה לאורך חיים יושבני הסיכון להידבקות בזיהומים יורד אצל אנשים העוסקים בפעילות גופנית עצימות בינונית באופן קבוע. אחת התאוריות המוצעות היא תאוריית עקומת ה-J

על פי תאוריה זו פעילות גופנית שגרתית בעצימות בינונית מורידה את הסיכון לזיהום במערכת הנשימה העליונה בהשוואה לאורך חיים יושבני. לעומת זאת פעילות עצימה מעלה את הסיכון לזיהום בהשוואה לאורח חיים יושבני.

האם זיהום פוגע ביכולות הגופניות של המתאמן?

מה יודעים? זיהום עלול לפגוע בפעילות האינזימתית בשריר ובכוח השרירי. בבדיקת MRI רואים פגיעה במטבוליזם השרירי. בנוסף פעילות גופנית במהלך מחלה דורש מאמץ לב-ריאה גבוה יותר. כל אלו יכולים להוביל למסקנה לפגיעה ביכולות הגופניות באימון בזמן מחלה.

לעומת זאת יש מחקרים הטוענים אחרת. מספר מחקרים על מחלה קלה והשפעתה על יכולות גופניות נעשו באוסטרליה. מחקר התחלתי על שחייניות עלית לא הראה ירידה מובהקת ביכולות גופנית בזמן תחרות אצל אלו שסבלו ממחלה קלה בחודש לקראת התחרות.

במחקר נוסף על קבוצת רצים למרחק בינוני וארוך, רצים שסבלו ממחלה דיווחו על תחושת מאמץ גבוהה יותר באימון. לעומת זאת בדיקות מעבדה המעריכות ביצועים הראו שינוי קטן ביכולת העבודה הגופנית.

מחקר שלישי על קבוצת שחייני עילית הציג השפעה קטנה על ביצועים של שחיינות בזמן תחרות והשפעה משמעותית אם קטנה אצל שחיינים. המחקר ציין שלמרות שהממוצע של פגיעה ביכולות הוא קטן הסיכוי לפגיעה ביכולות אצל הנבדקים נשאר משמעותי.

כיצד ניתן להפחית את הסיכוי להידבקות אצל פעילים גופנית בעצימות גבוהה למרות הירידה בפעילות המערכת החיסונית?

נמצא שלקיחת 1000 מ"ג ביום של ויטמין C כתוסף מוריד את הסיכוי לזיהום בדרכי נשימה עליונות אצל פעילים גופנית.

האם בכל זאת אנחנו יכולים להתאמן למרות שאנו חולים?- "מבדק הצוואר"

אם הסימפטומים מעל הצוואר(נזלת, אף סתום, כאב גרון) ולא מופיעים במקביל לסימפטומים מתחת לצוואר(שפעת, חולשה, כאבי שרירים, שיעול חמור, מערכת העיכול). המתאמן יכול להתאמן בחצי מהמאמץ אליו הוא רגיל למשך 10 דק'. אם הסימפטומים לא מחמירים-ניתן להמשיך באימון באופן נסבל. אבחנה זו בין שני מצבים של מחלה ויראלית ידוע כ-"מבדק הצוואר"

בשורה התחתונה מה חשוב לנו לדעת?

-פעילות גופנית בעצימות בינונית מגינה עלינו מהידבקויות בזיהומים שונים בהשוואה לאורך חיים יושבני.

-פעילות גופנית בעצימות גבוהה יוצרת "חלון פתוח" ל24 שעות בו אנחנו יותר חשופים להידבקות. דרך יעילה שנמצאה כמפחיתה סיכוי להידבקות בזיהומים בדרכי נשימה עליונות היא לקיחה יומית של 1000 מ"ג ויטמין C כתוסף.

-ההשפעה של מחלה קלה על ביצועים אצל ספורטאי עילית בתחרות על פי המחקר קטנה אך אם זאת משמעותית באוכלוסייה תחרותית.

-ניתן להיעזר במבדק בצוואר על מנת להחליט האם לבצע אימון בזמן מחלה קלה

עצה שלי לסיכום- בצעו פעילות גופנית שאתם נהנים ממנה בשגרה ובזמן מחלה בצעו פעילות קלה רק אם היא מרגישה לכם נעימה ומהנה.

בריאות!